עוגות גבינה אישיות
אז הפעם החלטתי לחלק את המלכה למנות אישיות. אמנם לא מלכת אנגליה אבל עוגת גבינה היא תמיד המלכה בשבילי. כאן תלכו עם הדמיון
קצת עליי
היי אני סמדר שחר (50), קונדיטורית, מבשלת, מציירת ועוסקת באמנות כל חיי.
אמא לשני בנים, נשואה לאבירם בן המושב בו אנו גרים ויש לנו כלב מישמיש שהוא בן בית בדיוק כמו כולם. ( רק בלי חובות…)
אני אוהבת לחלום ולהגשים, לבהות ולדמיין ולשיר בקול כאילו שאף אחד לא שומע.
אני מרגישה שכאן אבנה לי בית חדש ואקדיש לכם מהידע שלי, שבא עם ניסיון של שנים, בית שחלמתי עליו כבר מספר שנים וכנראה שלכל דבר הזמן המתאים לו.
הרשמו עכשיו לקבלת עדכון על כל מתכון חדש שעולה
חפשו מתכון חדש
אז הפעם החלטתי לחלק את המלכה למנות אישיות. אמנם לא מלכת אנגליה אבל עוגת גבינה היא תמיד המלכה בשבילי. כאן תלכו עם הדמיון
תקשיבו לשוס של המנה אני שרופה על קרעים של פסטה. כזו ביתית שאני מכינה לבד. אבל לא תמיד יש לי זמן להכין. אז
כשהייתי ילדה, בהרבה מאוד סופי שבוע הרולדה כיכבה כעוגת השבת שלנו. אמא נהגה להכין אותן בזוגות אחת לבנה עם קרם שוקולד ואחת שוקולד
אוזני המן סטייל, הרי כולנו רוצים גיוונים ואני סומכת עליכם שאת אוזני ההמן המשובחות והמסורתיות שלי מהאתר כבר הכנתם. הפעם הכנתי לכם מגולגלות
קיבלתי ארגז בצלים משגעים היישר מבקעת יריחו, חשבתי ישר על אמא שלי, איך כל בישול התחיל בים של בצל, איך אהבה לחתוך גס עגבניות וטבעות
כשכולם מקוררים והגשם המטורף לא מפסיק בחוץ אין תרופה טובה יותר ממרק מושלם, מלא בריאות וויטמינים של הטבע. זה אחד הריחות שתמיד יזכירו לי את
אפונת שלג היא דבר נפלא, העונה שלה לא ארוכה במיוחד ולכן כשהיא כאן, אין סיכוי שאפספס אותה בכל קניה שלי. לוקח בדיוק 3 דקות להכין
כולנו יודעים שקשה להתחרות עם קציצות שיוצאות ישר מהמחבת, דרך נייר סופג לצלחת. מי יכול להתחרות בביס המענג הזה. קבלו שילוב משגע ועדין כשלא רוצים
תקשיבו לשוס של המנה אני שרופה על קרעים של פסטה. כזו ביתית שאני מכינה לבד. אבל לא תמיד יש לי זמן להכין. אז אני פשוט
עם גראטן יש לי יחסים מורכבים, שנים של נסיונות להכין את האחד המושלם, אחד כזה שהשמנת לא תשאר כמו מרק אחד כזה שהתפוחי אדמה יהיו
לביבות הפרסה הן אחד הדברים האהובים על כל בני המשפחה בבית הוריי, אמא תמיד תכין אותן קטנות וממכרות, כאלו שאנחנו חוטפים כמו אגוזים. לפרסה (כרישה)
Vivir Studio | © All rights reserve to Smadar Shahar
